<h1>פירוש רבינו יהודה ב"ר אלעזר הכהן — חולין</h1>
<h2>דף לא.</h2>
[חולין מ"ד ע"ב] ותיפוק לי משום חשדא. דלא לימרו משום דשרייה מוזיל גביה ונראה כנוטל שכר על הוראתו. דן את הדין. על שדה או על טלית עם זה לזה. וכן העדים. שהעידו על שדה או על טלית שהיה עם פלוני. כולן רשאין לקנות. ממנו [אותו ה]חפץ. הרחק מן הכיעור. שמא יאמרו בשביל כך זמנוהו לעדים (שיתנו לו) [שיתננה להם] בזול. שרי בוכרא. כשהיה כהן מביא לפניו בכור לראות את מומו והיה מתירו, לא היה לוקח ממנו מבשר אותו בכור. שהבכור נוהג בזמן הזה. דכשהוא תמים אינו ראוי לכלום, דשוחט קדשים בחוץ הוא. דמזבן בשומא. שבכור נמכר באומד ולא במשקל. כדתנן בבכורות [ל"א ע"א] כל פסולי המוקדשין נשחטין באיטליז ונמכרין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר. מתקלא. שהכל רואין שהוא שוקל ליטרא בדינר כמו לאחרים ונותן המעות מיד. מאי איכא. במה יכולין לחשדני. משום אומצא מעליא. ששוקלין לו הליטרא ממיטב הבשר. כל יומא נמי. חולקין לי (בשר) [כבוד] ומוכרין לי ממיטב. זה הרואה טרפה לעצמו. כשנולד ספק בבהמתו ונראה בו טעם לאיסור וטעם להיתר אינו חס [עליה ואוסרה]. שקרא. מקרא. ושנה. משנה. ושימש תלמידי חכמים. למד גמרא, לתרץ טעמי המשנה, ומשניות הסותרות זו את זו והיינו תלמוד. יגיע כפיך כי תאכל. דכיון דעל שלו אינו חומד כל שכן שאינו חומד וגוזל וגונב ממון אחרים.
